קייס מדהים למשווקים: איך הופכים את שיא השעמום לשיא העניין – ראיון עם תליק כרמון, מנהל עמוד הפייסבוק הכי טוב בישראל – "האקדמיה ללשון העברית"

התחלנו, כמו שאומרים:

1. ספר על כמות המשאבים שאתם משקיעים בעמוד? (במילים אחרות: מספר האנשים העובדים על העמוד מאחורי הקלעים, מבחינת הקריאיטיב, מענה לתגובות, ישיבות עיצובים, מאיירים, קידום ממומן ועוד)

המשאבים בהחלט צנועים מאוד ביחס להיקף העבודה ולפעילות שלנו, אני ראש מדור קשרי קהל ואחראי בתפקידי על עריכת התוכן באתר, הפקת אירועים, הפקת איגרת מידע דו־שבועית וכן על הפעילות ברשתות החברתיות: פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר.

אני לא איש לשון במקצועי, עבדתי קודם בארגונים חברתיים – הניסיון הזה הוא כנראה מה שעוזר לי בעבודה שלי לפשט את המסרים הלשוניים המורכבים לרשתות החברתיות, להנגיש אותם ואת המוסד עם השם המאיים 'האקדמיה ללשון העברית' לציבור רחב.

אני מדי שבוע בוחר את הנושאים שיועלו בשבוע הבא, מעביר לאישור של המזכירות המדעית ומעביר הנחיות כתובות לעיצובים לסטודנטיות מבצלאל שעובדות עבורנו והן אחראיות לעיצובים המופלאים שלנו, שזה חלק משמעותי ביותר בהצלחה בפעילות שלנו ברשתות החברתיות.

הנושאים שנכתוב עליהם נבחרים מפניות ושאלות נפוצות שמתקבלות בין השאר ברשתות החברתיות ומחומרים קיימים מאתר האקדמיה המצוין.

מאחר שאני לא איש לשון, אני נעזר מטבע הדברים באנשי המזכירות המדעית להגהות ולהתייעצות, ואנשי המזכירות המדעית הם שמסייעים גם להגיב לפונים הרבים ברשתות החברתיות שלנו.

2. מהי המטרה העומדת מאחורי העמוד? (במילים אחרות: האם בעקבות הפופולריות במדיה החברתית חלה עליה בכמות הפניות לאקדמיה?)

המטרות של הפעילות ברשתות החברתיות הן לחשוף את השפה על רבדיה, העושר שלה וכן גם את הכללים השונים שלה לציבור רחב, בדיבור בגובה העיניים.

הפעילות ברשתות החברתיות מאפשרת לנו להגיע לקהל שלא תקשרנו איתו ישירות בעבר – קהל שלא כולל רק אנשי לשון מובהקים שהם 'החשודים הטבעיים' שיתעניינו בעדכונים של האקדמיה ללשון העברית.

בהחלט יש מגמה משמעותית של יותר אנשים שמתעניינים בשאלות על שפה, כמעט 200 פניות ביום שאנחנו מקבלים רק ברשתות החברתיות שלנו ויש גם צמיחה של יותר מאלף פניות בשנה במערכת הפניות באתר שלנו.

הפעילות שלנו ברשתות החברתיות מהדהדת גם במערכת החינוך, מורים משתמשים בחומרים שלנו בבתי ספר, ואנחנו רואים את זה גם בתקשורת: בשנה שעברה היו בערך 30 ידיעות שנכנסו לכלי התקשורת ישירות מפרסום שהעלינו ברשתות החברתיות.

3. האם יש תמהיל תוכני – למשל, פוסט בשבוע בנושא שגיאה, פוסט בנושא "הידעת" ופוסט אחד ייעודי עבור RTM?

בעיניי, מאוד חשוב להקפיד על התמהיל כדי לא לשעמם ולא לייגע את ציבור העוקבים: התמהיל שלנו כולל תיקוני שגיאות נפוצות בהגייה ובכתיב, עושר שפה, עובדות מפתיעות, וכן גם ניסיון להתייחס לנושאים אקטואליים, מועדים, מגמות אופנתיות ברשתות החברתיות עם קריצות הומוריסטיות ועוד.

4. האם אתם מממנים את העמוד? פוסטים ממומנים? האם אתם יוצאים בקמפיינים, ואם כן את מי אתם מטרגטים?

אנחנו לא משקיעים בקידום בתשלום לתכנים של האקדמיה – לא בקידום האתר שלנו במרשתת ולא ברשתות החברתיות, ונשענים אך ורק על חשיפה אורגנית, ונדמה לי שאנחנו עושים את זה לא רע.

בשנה וחצי האחרונות בלבד נוספו 120,000 אוהדים חדשים לדף הפייסבוק שלנו.

ממוצע החשיפה החודשי בפייסבוק לרבעון האחרון – 871,013 משתמשים ייחודיים.

5. כיצד עובדת מערכת היחסים עם הקהל (האם יש מקום לשאלות ותשובות של הקהל? האם יש מישהו שאחראי על מענה לתגובות? בנוסף, האם חשבתם לפתוח גם קבוצה בנוסף לעמוד?)

בפייסבוק אנחנו משתדלים לענות למגיבים הרבים לתגובות לרשומות שלנו, מי שעונים על התשובות אני ואנשי המזכירות המדעית שלנו.

אנחנו עונים לפונים גם בטוויטר ובאינסטגרם – ובכל הרשתות מעודדים את הציבור לפנות למערכת הפניות המסודרת שלנו שמפעילה המזכירות המדעית של האקדמיה.

חלק מהקשר עם הציבור מקבל ביטוי בכך שאנחנו מקפידים להתייעץ עם העוקבים שלנו על בסיס קבוע – בין שאנחנו מבקשים להבין דרכי הגייה נפוצות בציבור באמצעות סקרים, בין שאנחנו מתייעצים על חלופות עבריות חדשות למילים לועזיות ועוד – המילים שאושרו לאחרונה באקדמיה הן עשיין (חלופה עברית למייקר) ומשחקן (חלופה עברית לגיימר). שתי המילים הללו אושרו במליאת האקדמיה ללשון העברית לאחר שרוב העוקבים שלנו בחרו בהן כאפשרויות המועדפות.

הפעלה נוספת של קבוצה בפייסבוק דורשת משאבי כוח אדם שלצערנו אין לי כרגע, אבל בהחלט נמצא בתוכניות להמשך.

6. מה הפוסט הפופולרי ביותר שעלה בעמוד – כלומר איזו מילה/ביטוי/שגיאה לשונית זכתה למעורבות הרבה ביותר + מדוע זה עבד כל כך?

היו כמה רשימות מאוד מוצלחות…

קולות בעלי חיים – אווז מגעגע, אריה שואג, תרנגול קורא, וגם חמור נוער, נוהק או מבריס, ופיל מחצצר, מריע, תוקע ונוהם… לטעמי הצליח כי נגע בעושר שפה, הפתיע וחיבר גם לאהבה לבעלי חיים וגם התחבר מאוד לאלמנט של נוסטלגיה ורגש…

שתי רשומות הומוריסטיות שהצליחו מאוד – באחד באפריל הודענו שבוטלו האותיות הסופיות, ומילון ביטויים להשתמש בהם במקום להשתמש בפרצופונים (אימוג'יז) – כאן ההצלחה בגלל השימוש בהומור וגם בגלל אלמנט ההפתעה, האקדמיה ללשון העברית מפרסמת משהו לא צפוי.

וגם סוגיה דקדוקית: האם ניתן להשתמש בו"ו החיבור לאחר פסיק – התשובה שהפתיעה רבים היא כן ונראה לי שאלמנט ההפתעה גרם להצלחת הרשומה – ובכלל בנושא תיקוני לשון, לאנשים רבים מאוד יש רצון לדבר נכון – החוכמה היא רק להגיע אל האנשים בנקודה הזאת בצורה לא מתנשאת.

7. טיפ זהב למנהלי עמודים בישראל (יכול להיות בנושאי תוכן, זמני פוסטים, קידום או כל תחום אחר).

הימנעו מלהפוך את הפעילות ברשתות החברתיות ללוח מודעות של ארגון/חברה, היזהרו מ'טירגוט' יתר, הקפידו לצאת מהעבודה השוטפת ולוודא מדי פעם שאתם יודעים מה הולך בעולם האמיתי ומה המגמות השולטות ברשתות החברתיות ונסו לחבר את זה לפעילות של הארגון שלכם.

לעבוד עם משמעת עצמית – אל תוותרו לעצמכם, הקפידו על מסגרת קבועה של רשומות שמעלים ביום/בשבוע, הציבו לעצמכם יעדים של חשיפה חודשית, קבעו מדדי הצלחה וכישלון מתעדכנים ונתחו לעצמכם לגבי כל רשומה אם הצליחה או לא הצליחה ומה הסיבה לכך…